<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל א' פמ"א</h1>
<h2>דף נה:</h2>
ידוע שהחלום אינו סגולה לכח הנפש המרגשת שהרי הרגש החושים הוא בהקיץ והחלום הוא בעת השינה. וכן אינו סגולה לנפש המשכלת שהיא לא תפשע ולא תחטא בהכרתה ולא תשקר בעבודתה והחלומות השוא ידברו ברוב. ולכן יש לומר שהוא פעולת הדמיון ששמר הדברים שקבלו החושים בהקצה ושאר תכונתם וזה נקרא כח המדמה והוא כח המרגיש הכללי וכן קראוהו הכח המרגיש הכללי וכן קראוהו הכח המשותף והאריכו בהוראתו. ומי יבא עד תכונתו. וזה הכח ימצאו בו סבות רבות שונות בבני האדם והנה החשוקים מתגבורת חשקם יראה להם הדמיון בשינה כאלו הוא עם תשוקתו. ורכי הלבב אשר הם קרים בטבע יראה להם הדמיון בשינה שהאויב בא עליהם. וכן ידמה בהקיץ החולה כאלו רואה צורות משונות מחוקות בקיר. וזה שיחטא מכובד המחלה אבל פעולתו האמיתית וכחו הגדול הוא בעת השינה עד שיראה דברים משונים בסבה שבשינה יתבטלו ההרגשות מחוץ ואז ימצא המדמה לפעול פעולתו. נכריה עבודתו. ולפי שבשעת השינה החום הטבעי נכנס אל עומק האברים הפנימים החום ההוא מבשל המאכל ובכלות הבשול ההוא יראו החלומות האמתיים והמדמה לא יחטא אלא לעתים רחוקות בעת ההיא. וזה דבר מספיק לשואלים למה יחלמו התינוקות והוא ששפע מאכלם הלח שהוא כמבושל הולך מהרה אל המוח וברוב תנועות ולחות מוחם ושפעת מאכלם לא יצוייר להם דבר המשל כמו שלא יצוייר עגולה באבן המושלך בנהר שוטף מרוב תנועתו וכמו שידוע כי אין צורה נכרת בדבר לח כמו המים אבל יציירו בשעוה. וכן תמצא שיצייר המדמה בגדולים שהם מעט הליחות. וכמו שיתעה המדמה בהקיץ בסבת מה כ"ש שיתעה בשינה ויתעה הישן בציורים ודמיונות בלתי אמתיים כי ידוע הוא שלפעמים בעת ירד ממקורות הלשון לחה מתוקה או מלוחה או חמוצה ונגרת בפה ידמה לאיש הישן שאוכל מתוק או חמוץ או מלוח. ולפעמים יתעה הישן כשיאריך בשינה וידמה על ראובן שראהו ונשאר בכח המדמה וברוב השינה ידמה שהוא שמעון. אבל בהיות השינה קלה וקרובה להקצה לא יתעה בין ראובן לשמעון. ומכל דבר זה תדע שאין כל פועל המדמה חלום. אבל כל חלום פעולת כח המדמה. וכן יטעה בשינוי מזגי האדם כמו שכתבתי בבעלי המרה השחורה שיראו דברים שחורים בשינה ויקימו ממטתם וילכו בשווקים וברחובות וישיבו לשואליהם כהוגן וירגישו בחוש השמע והראות קצת ואמנם הרגש חוש המשוש נעדר. וסבת זה היא המרה השחורה אשר עשנה עולה למוח ואל החוש הכללי שממנו יוצא הכח ומדמה לאדם הצורות והדמיונות. ויש דבר אחר מהמדמה שנתפרסם כי החולים הנוטים למות לאורך חליים וכל שכן המת מחולי המעים לרוב חולשתם חושיהן יתבטלו ואין כח בהם לעמוד על הדברים המורגשים ויתחזק המרגיש הכללי וידמה דברים לא הרגישו אותם החושים ויאמרו עתידות דברים תמוהים. והנה באמת ידענו לפי התורה ששמץ דבר נמצא בם ואמרו חלום אחד מששים בנבואה. ואמר הכתוב בחלום אדבר בו. גם חלומות יוסף וצואת השם ית' לאבימלך וללבן בחלום. ואם כל החלומות אינם שוים. ויש מרבותי' ז"ל שאומרים כל החלומות הולכין אחר הפה. ואין למדין מן הכללות. ואמרו מגדולי הרופאים שנכון לרופא להתבונן בחלומות החולים. והוא הדבר שכתבתי למעלה כי יחלום לפעמים מראות לפי מזגו. וכן אמרו על חלומות הבריאים. וידוע כי התנועות הקטנות יחשבו בגדולות בעת השינה שאם יחממו רגלי הישן ידמה לו שהולך על גחלים ואם ידברו באזנו בלחש ידמה לו ששמע קול רעש גדול וכיוצא בזה. והאמת כי רוב החלומות אינם אותות ולא מורות על העתיד כמו שאבאר עוד. ויש שאינם סבה אלהית שהרי בעלי חיים בלתי מדברים יראו דמיונות בשינה שהרי כלבים בשינתם שוכבים חוזים וזה יאמר בפרט. ואמנם סובלי החליים ובעלי השחור' יחלמו חלומות צודקים ולפעמים לא יהיו צודקים מצד מונע שיבא. המשל בזה שיחלמו שהם במדינת פלוני ביום פלוני ובהגיע תר החלום יקרה להם סבה לבלתי לכת שם. והאמת כי הכח המדמה בעת השינה יקבץ הדברים בלתי שיטרדו אותו החושים וידמה העתידות וברוב יהיה זה לפתאים שכח הדמיון בהם חזק בשינה ובהיותם בהקצה לא יתפזרו כחות החושי' במחשבות ובמושכלות. ובזה ראיה גדולה כי החלומות בכח ובסבה טבעית וזה ברוב כמו שאמרתי כי מה שיראה בטעות הדמיון בסבת מאכל וכיוצא בו אינו סותר מה שאמרנו יש אנשים כי בעת שינתם ובעת שיפעל המדמה בחלומו ידע שהוא ישן והוא חולם חלום וכאשר יראה שבא אליו דבר מפחיד יתנועע ויתחזק להתעורר וזה אולי מכח הדמיון השלם ופעמים יספר החלום שחלם בחלומו וכל זה יבא מהטבע והמזג השלם. ולפעמים יחלום חלום וישים הש"י פה לאלם. בעזרת אוהביו. ומבור יעלם. והעד ופרעה חול'. ודי בזה לפי כוונ' החבור והאל יפתח לבנו בתורתו ויאיר מחשכנו כמו שיעד הנביא העם ההולכים בחשך ראו אור גדול יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם.
